למדינת ישראל יש מדיניות קשוחה וחד משמעית בנוגע לאזרחות.
לאדם שלא נולד בישראל או שלא עומד ברשימה של קריטריונים המוגדרים בחוק,
הפיכה לאזרח ישראלי היא כמעט בגדר חלום רחוק.
אם לא נולדת יהודי, אם לא היית נתין המנדט הבריטי בסיומה של מלחמת העצמאות ולא ישבת אז בארץ,
אם שני הוריך אינם ישראלים, אם לא שהית בארץ שלוש שנים, ועוד, המצב שלך בעניין הזה הוא כלל לא מזהיר.
סנדרה סמואל היא אזרחית ישראלית שהמקור של הוא במומביי, בעת שהיא קיבלה את
האזרחות הישראלית היא לא הייתה יהודייה, לא נולדה בארץ ולא הייתה דוברת עברית.
נשמע תלוש?
סנדרה הייתה סוכנת הבית של משפחת הולצברג שהתגוררה במומביי.
שמה עלה לכותרות בנובמבר 2008, כאשר היא חילצה את הילד בן השלוש ממתקפת טרור
אסלאמית בבית חב"ד במומביי והצילה את חייו.
שר הפנים באותה העת העניק לה אזרחות ישראלית מטעמים הומניטריים, כדי שהיא תוכל להמשיך
ולטפל בילד שעבר להתגורר בבית סבו וסבתו בישראל.
זוהי דוגמה לא מייצגת למתן אזרחות ישראלית גם כאשר לא חלים הקריטריונים הקבועים
בחוק. היא מכונה "התאזרחות מכוח הענקה", ומוכיחה שבידי שר הפנים יש סמכות ויכולת
להעניק אזרחות במקרים מיוחדים לאנשים מיוחדים.
Гражданство в подарок
Государство Израиль проводит строгую и недвусмысленную политику в отношении гражданства. Для лица, не родившегося в Израиле или не соответствующего перечню критериев, определенных законом, Стать гражданином
